הפסיכותרפיה המסורתית מסייעת בהעמקת ההבנה של מחשבות, רגשות ודפוסי התנהגות.  היא מתמקדת לעיתים קרובות בחקר חוויות עבר, במטרה להעמיק את ההבנה של האתגרים הנוכחיים. במהלך התהליך נבנות אסטרטגיות התמודדות, לשם שיפור הרווחה הנפשית וחיזוק תחושת היציבות.

היא גישה טיפולית הרואה את הנפש כמורכבת ממספר "חלקים", שלכל אחד מהם רגשות, אמונות, תפקידים ותחושת עצמי פנימית ייחודית. מטרתה המרכזית של הגישה היא לטפח חיבור והבנה בין האדם לבין חלקיו הפנימיים, ובכך להפחית דיכוי או הזנחה של היבטים שונים בזהות ובחוויית העצמי.

שיטה שפותחה על ידי ד"ר סטיבן פורג'ס, מסבירה כיצד מערכת העצבים שלנו מגיבה למצבים של ביטחון, סכנה ואיום על החיים. התיאוריה מתמקדת בעצב הוואגוס, המשפיע על קצב הלב, הנשימה וויסות רגשי. התיאוריה מזהה שלושה מצבים עיקריים של מערכת העצבים האוטונומית: מצב של רוגע, חיבור וביטחון, תגובת לחימה או בריחה ותגובה של קיפאון או ניתוק. הבנת מצבים אלה מסייעת להבין את התגובות שלנו למצבי לחץ ותומכת בתהליכי ריפוי באמצעות חיזוק תחושת הביטחון

גישה טיפולית שפותחה על ידי ד"ר גאבור מאטה, המסייעת לאנשים לחשוף בעדינות את האמונות הבלתי מודעות והכאב הרגשי שעומדים בבסיס ההתנהגויות והתסמינים שלהם. הגישה מבוססת על ההבנה שרוב הסבל שלנו נובע מחוויות מוקדמות של נתק או טראומה. באמצעות חקירה אמפתית וללא שיפוטיות, המטפל מסייע ללקוח להכיר בדפוסים החבויים, להתחבר מחדש לעצמיות האותנטית ולקדם ריפוי רגשי